מורה לגיטרה ושמו - דרור יקר, אהבתי לתחום כתיבה יצירתית מוזיקלית התחילה לנסוק לפני שנים מרובות בביתו של הגיטריסט הנודע והאגדי בישראל ששמו דרור יקר. כל השבוע הייתי מחכה שיבוא יום השישי הגדול ושנפגוש. באותם הימים לבי היה נתון למוזיקת מטאל, סקייטבורד ולנערה יפת מראה ותואר בשם אודליה נחמיאס שהייתה אהבתי הגדולה ושיופייה ודרכי הנועם שבזכותה סללו לה עתיד בתחום מפיקה מפורסמת ואנוכי כל כך שמח בשבילה, אודליה הייתה ההשפעה הגדולה של חיי בצעירותי ודרור יקר היא העוגן שעזרה לספינת הרומנטיקניזם האיפרסיוניסטי לצאת מתוכי למחוזות צלילי ההוויה והכתיבה היצירתית לאין סוף.


קטע זה הולחן מתוך אהבה, הוא מחולק לכמה רבדים ומסוגנן באופי ג'אזי קאנטרי ומלודיות אוריאנטליות ועכשיות לאור מלודיה שניה שהיא הרוח, האמונה שמרוממת יצר לב האדם {אשר לצערנו הוא רע מנעוריו אך לא מיצריו ומידותיו} אל האדם היהודי הישראלי המתפתח.

כאשר החלטתי לכתוב את הקטע הבנתי שעלי לקחת כמה מודלים ותבניות וליצור רובד יצירתי ורבגוני שכמה שיותר ישקף נפשי הרוצה להתהוות לפרוח ולהתפתח לאין סוף ברוך הוא. בזכות חוסר רצוני לצאת ברבים ולהתמודד במרדף האין סופי של ניסיונות ההצלחה ברבים מול אומנים רבים תחרותיים יצרתי לי מגרש ביתי פרטי לכל אוהבי היצירות באינטרנט. לא כל אמן חובה לו לצאת ברבים ולפרסם עצמו על תקן גיטריסט אמן מהמניין.