שלום רב קוראים נכבדים ונכבדות,מיד נזנק לעינינו הדן בעינין 'עברה' שהרי בזכות קיום העבירות בעולמנו והאפשרות להמנע מהן קמה ועלתה התורה. הרי עולמנו זה הינו פרוזדור 'גשר צר מאוד' גם אים הינך אדם ישר וכנה ותזכה ל100 שנות חיים הרי ידוע שעולמנו זה מבטיח יסורים מסוגים שונים ויהיו אלה היסורין אף אותו מפגש עם בני אדם אשר טועים בדרכם עת תוהים הם למשמעות דרך הישר או למשמעות חיי אושר...
עבירות מתחלקות לשני סוגים עבירה שבין אדם לחברו דהינו לשון הרע ,רכילות או תאוות בצע הגוררת גנבה או חס ושלום רצח ועברה שבן אדם למקום דהיינו עבירות שבן אדם לעצמו שהן הירהורים בדבר חמדה ותאוות מזונות או נפילה לעצבות או חלילה לעצלות. הרשב"ץ עליו השלום אומר: 'אין שמחה יותר גדולה ממי שבא דבר עברה בידו- וניצול ממנה.'רבי מנחם מנדל מקוצק מוסיף:' אין רצוני שלא תחטאו מפני שאסור- אלא מחמת חוסר פנאי לחטא', ולפני שארשום חוות דעתי בעינין הנ"ל הוסיף מילותיו של רבי יוזל מנוברדוק:' לשעבר אמרו חז"ל:"אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות". כיום יש לומר: "אין אדם עושה מצוה אלא אם כן נכנסה בו רוח טהרה".
ובכן נניח שהינך מנהל שיחה יומיומית עם שכנך או עמית לעבודה והנה שם ליבך לכך שהאדם איתו הינך משוחח משתדל להוציא ממך מידע אודות אדם אחר תוך כדי רמיזה לאי יושר הלב של הפלוני הלא ידוע.

ובכן אם מעונינים אנו בשימחה נאמר מיד כי אין אני נוהג לרכל ובטח שלא לומר דברים אשר עלולים לפגוע בשמו של אותו פלוני וראו זה פלא השיחה חוזרת לנוגעים בדבר, מה שלומך אתה כך תדרוש למה עלינו לדבר אודות אדם אחר? וכך אם היתה אותה שיחת יומיום נערכת בעת הפסקת עבודתכם אזי מהווה היא פנאי לעסוק בהתענינות אדם בחברו ולאו אדם אודות צל בהיר. ומשתמשים בזמן על מנת לתקן ולהתענין באמת מסוימת ולא בזבוז של זמן יקר. מה שקצת עצוב זו העובדה שכנראה בזכות ריבוי העברות ניהיה זה העולם רבוי רוח שטות לרוב ולמכביר וניהיה מצב שבאשר אדם בוחר לקיים מעשים טובים ממש נחה כלפיו רוח טהרה.אנא הניחו לי לראות פניכם המזדככים תוך כדי המעשה! ספרו לי איך הרגשתם אשמח לקבל מלות חויותכם.
איך תדע שהינך יהודי? למי מכם ששאלה זו מנקרת במוחו- לדברי רבי זוסיא מאניפולי: מכל חטא נברא מלאך רע, אולם טרם נברא מלאך מחטאם של יהודים, שיהא בריא ושלם בכל איבריו, לפי שאין יהודי חוטא- וליבו שלם עמו. ועל כן כשרבי צדוק מלובלין הצדיק ע"ה מציין כי 'עגמת הנפש שיש לאדם מעשית העברה זהו הגיהנום שלו עבורה. מאוד מתחבר האחד לשני.

רבי משה קורדובירו גם הוא צדיק ע"ה אמר: העברה מסך מבדיל בין אדם לקונו. 'קונו' הוא השם יתברך . היננו בעצם כלים שאדוני' קנה לעצמו לעולמו המסוים שנקרא עולם עשייה והוא הניח אותנו פה על מנת שבאופן עצמאי נבחר ללכת בדרכיו המטיבים. ז"א שכאשר אדם מתנסה בעברה אין הוא רואה או חש או מודע לכך שישנו מלך אשר צופה במעשיו אשר המעשים הם אשר קובעים את המשך עתידו. נמצא שאם לא נעשה עבירה וטוב מכך אם נעשה טוב לעצמנו ולחברינו הסובבים אותנו באשר היננו אזי יתגלה לנו האלוהים שהוא ה'דבר' הכי טוב שבן אדם יכול לשאוף לו. כאמור אם נדמה לו לאדם שנסיעה לחו"ל על מנת לצפות במפלים הגדולים בעולם יהווה חוויה בלתי נשכחת אז איך תוכל לתאר את החוויה של לפגוש את האדון אשר יצר אותם מלכתחילה.

אין זו שאלה כיוון שהתשובה ידועה מראש.
אז אדם או בת אדם יושבים בכורסותיהם הנוחות יותר או פחות ושואלים עצמם מהי בעצם חזרה בתשובה? והתשובה פשוטה ביותר כי כל שעל אדם או בת אדם לומר זו ההתודאות שהם מודים שישנו אלוהים ממעל ומתחת ואין עוד מלבדו משנה העיתים ומעריב הערבים ומחולל כל המקרים על פי חישובי שכר ויישור הדורים בעד דורות קודמים כפי הידוע כי אדוני' קבע כי באשר אבות אכלו בוסר שיני בנים תכהנה אך עדיין דע כי אין הקדוש ברוך הוא מעוניין בנשמותיהם של רשעים שיגיעו לממלכתו על מנת להיווכח בקיומו הבלתי מעורער ואז שם לסבול את יסוריהם הקשים באשר נבוכים הם כי היו כעיוורים בעולמם ולא רק בעיניהם עיוורים אך אף בליבם ובמוחם.

הקדוש ברוך הוא מעוניין לפגוש באדם אשר מודע לקיום האלוהי אשר שולט וקיים בעולם. אשר בזכותו ובזכות רצונו להתוודא כלפיך אף הוסיף את האות אלף במילה חט-חטא כמו שצדק הבעל שם טוב צדיק קדוש ז"ל [אבי החסידות} באומרו כי לחט- נוספה האות א', ללמדנו כי גם בשעת עשיית החטא נמצא שם אלופו של עולם. והוא מעונין שאדם ידע כי נשמה בחובו וכי היא עתידה לפגוש במלך מלכי המלכים ביום מיתת הגוף.
ביום התפרדות המעטה החיצוני אשר כולל את מכונית הוולבו וברכת הפאר אשר תיוותר בזה העולם לטובתם של המשכילים לעודד עצמם בפעילות ספורטיבית. והעיקר שהנשמה יודעת שהיא השתדלה בזה העולם לעשות טוב ואף התענינה בכתובים על מנת להתעמק במשמעות הטוב. לדוגמא הידעתם כי כאשר חם בחוץ ונאה לו לאדם משום מה ללבוש בגדים מזעריים בלבד הופך הוא לדמות אשר מלבה יצרים במוחם של הנכנעים בקלות ליצר ואזי מערכת היחסים עם האישה אשר זה לא מכבר ילדה את בנם הרביעי נהיית כביכול פחות מושכת...

צניעות רבותי. וגם שבאשר השמש קופחת חם לו לגוף יותר אם העור חשוף לצריבת החום הרבה יותר מאשר אים היה שמור תחת קפלי בד דק ארוך ומלטף.
בכלל סימנים של קדושה מתגלים בניסתר. וגם בקשר לצניעות האישה יש לי לומר שהנני מעודדת רומנטיות ואם עדיין אישה מסויימת אין לה חבר קבוע עימו היא מתעתדת להתארס אז באשר מתהלכת חצי עירומה זה לבטח 'מוריד' את הכמיהה של המחזר להגיע לפגישה שלישית מיוחלת בה יעז להעלות או להפשיל חלקת בד מסויימת ולחוש מיוחד בכך.

חברי האפלטונים הנעימים!! כולנו חובים את העבירה כי אף על ידי הירהור בדבר עבירה והינך המהרהר עובר בעבירה. כיוון שהמחשבה מקיימת! וכה אמר רבי דב בר ממזריץ ע"ה "הרהורי עברה קשים מעברה" {יומא כט}- מי שבא לידי הרהורי עברה, סימן שעבר עברה, כי בלי חטא אין הרהור.
למען המתקת מאמר זה קבלו בברכה ובהקשבה את מילותיו של החיד"א ע"ה שכך דברו –עצ"ת ה' היא תקום רשי תיבות ע'נווה צ'דקה ת'ורה- כי אלו השלשה נפלאים להנצל מכמה עברות –ולכפרת עוונות.
להיות עניו זה להקשיב למשוחח עימך על אף שהחוויה שהוא מספר לך הינה כאין ואפס לעומת החוויה שאתה חווית ולבטח שהינך מספר את סיפורך באופן מתוחכם הרבה יותר וכמובן שנוהג הינך לתבל סיפורך בשלל מהמורות הומור. בכלל וככלל אים נלמד להקשיב נלמד יותר אודות הסובב אותנו ולא נעסוק אך בעצמנו כל הזמן מה שיוליד תחושה של אריכות ימים ברגע שנצא מעצמנו פשוטו כמשמעו ואז אולי אף את מהלכי חיינו נוכל לראות ולבחון באור שיגלה אפיקים שעד כה היו נסתרים מעיננו.
כמו לדוגמא שאת/ה פוגש/ת חבר/ה לספסל הלימודים והיא כולה קורנת ומחייכת ומספרת בהתלהבות על רכישה של מערכת בגדים מפוארת ומתוודא על המחיר הלא יקר אותו שילמה. ואת/ה מכירה את חבילת הרכישה ויודעת שהיא נקנתה ללא אפשרות החזרה ואף שהעלות המקורית זולה ב30- אחוז לכל הפחות! אנא, בחרי בענווה ולא בהתנצחות שכבר יודעת את מראש שבלתי ניתן לסובב הגלגל אחור... ובאשר ענווה את ואך מחייכת ומודה שהרכישה יפה בעיניך אז יפרדו דרככן להמשך יומכן וחברתך ללימודים עודנה מפזזת בשימחה והינך חשה כי כמו גבהה קומתך. תמירות פנים אשר נובעת מקבלת שימחה של אחר ושימחה בשימחתו , בנוסף לכך עצם הבחירה שלך בלא לבשר בשורות פחות חיוביות בקשר למוצר אז נשמר בתוכך עצמה וידע שלא הועבר לאחר ונדמה לי שיותר מכל היננו בני חלוף קטנטנים ואיזהו חכם הרואה את הנולד...

יכול להיות שתשלום יתר עבור חבילת ביגוד הינו תשלום עבור נזק שלא יגרם בזכות זאת.
נתינת צדקה פוקחת את עינך לראות ולהודות שישנו אי צדק בעולם ולהוכיח שאין סוף לשפע שאפילו ואין הינך כלל וכלל מיליונר של הבנק אז עדיין יש באמתחתך יכולת להעניק. מלבד זאת בעולמנו זה אדם עני יכול להיות עשיר ולהיפך כך שדע וזכור שיש אפשרות גם לך לרצות בנדבה בהמשך חייך ואים לא תיהיה זה אתה שתזדקק לנדבה אז יכול להיות שבנך או אהוב אחר.
לעסוק בתורה מרחיק אדם מדבר עבירה כיוון שמורה התורה על היסטורית העבירה מהיכן מגיעה ומהי מניעתה ומעודדת התורה יראה כי ללא יראה אין אהבה וההפך. ועל כך מוסיף רבי מנדל מויטבסק ע"ה כי יראת חטא – פרושו לפחד מפני החטא עצמו יותר מאשר מפני העונש הבא בעקבותיו. וע"י כך ימנעו העבירות מלכתחילה אמן סלה. זה ש'העברה גורמת שכחה, והתשובה זיכרון ' מצוטט את המגיד ממזריץ הצדיק ע"ה ודבריו בתקופה זו של חיי באים לידי ניסיון. עודני בעצמי עוד נופלת לפרקים ומרגישה שמתאים לי המשפט חוכמה "מרבה דעת מרבה מכאוב..." דברי שלמה המלך עליו השלום כתב ספר - משלי.

בכל זאת נהנתי לרשום פרק זה ולאות סיום רבי ישראל מרוזין ע"ה:
מה שאסור – הרי אסור
ומה שמותר – אל תמהר לעשותו.
משפט זה מזכיר לי חבר מהזמן הקדום שסיפר לי את המשפט ששומר עליו והוא : דחיית סיפוקים! ואז ההנאה גוברת. שימו לב למשפט זה בהקשר אכילת פירות שלא יעבור משך זמן אשר ימקם את הפרי למקדם הזבל האורגני אשר בחצר ביתכם לבטח, באהבה ובשימחה.
מאחלת שניהיה חזקים מספיק אחד על אחד עם עצמנו וכך נעז להישיר מבט לזה או לזו הצועדת מולנו ולחייך בפשטות. ושלא אך נשליך מספר שקלים לאביון המבוגר הבריא בנפשו אך מחוסר העבודה ונמשיך בדרכנו כי אים אף נשאל/ נדרוש לשלומו/שלומה.
שתזכו למצוות בעזרת השם!