פתגמים נבחרים גוף ונשמה ציור וכתבה מאת: קרן דרור (תאריך: 6.8.08) שלום וברכה לכם קוראים מתמידים וישרים, עד כה מאמרי נשענו על הספר "פתגמים נבחרים". כיוון שכה נועמת לי חברת הספר ופיתגמיו אמשיך בזו הדרך. במאמר הראשון התערבבו לי מיני פיתגמים מתחומים שונים . הספר עצמו מחולק לפרקים . מאמר שני שרשמתי עסק ב'יצר' יש עוד המון לדון כלפיו- ככלל יהדות זה עינין מפולפל ועצם הרעיון שאותיות מהוות כלי שבו מתקיים מרחב אור. משמע אין הקדוש ברוך נרמז בקוצו של יוד!. אל תדרוש במופלא ממך...

אוהבת התורה אנוכי וחוזרת בתשובה בגיל עשרים ושבעה חורפים ותמיד האמנתי רק קראתי לקדוש ברוך הוא "מוח אנושי" וכחיילת בצבא ההגנה לישראל קראתני "ישות רוחנית החווה חוויה אנושית". בכל מקרה מזדעזעת מעט אנוכי מדברי הרמ"בם ור' יעקב מפולנאה כאחד, היתכן כי "חורבן הנפש – בתיקון הגוף ותיקון הנפש – בחורבן הגוף {הרמב"ם}?! או "תענוג הגוף – צער הנשמה, תענוג הנשמה – צער הגוף" {רבי יעקב}. בזכות אמונתי אפתח ליבי כמראה ותומך למוחי ואנסה להבין אכיצד והנה, נשימה פנימה והזדקפות. אים 'תיקון הגוף' משמעו ניתוחים פלסטיים ליישור האף או שאיבת שומן מהירכיים או כיוצא באלו ה"תיקונים" בוודאי שהנפש חשה 'חורבן' באשר הינך בוחר לתקן עינין חיצוני במקום למצוא בתוכך העוצמה והדעת או האומץ והחמלה והנה והינך "חוסך" מעצמך עבודה פנימית.

ואים 'תיקון הנפש' משמעו לכבוש היצר ובמקום להשקיע הממון כלפי בגדים בצו האופנה, איפור, תכשיטים או מכוניות יוקרה והנה הינך עוסק בנתינת מעשר ממשכורתך רוכש ספרים ו... ואוו קוראים יקרים! הרגע זכיתי לחוש תחושה מדהימה: אים אדם מאמין כי באשר יתוקן גופו ע"י סממנים חיצוניים-גופניים-חומרניים בוודאי חורבן הנפש! כי אין אותו אדם עוסק בפנימיות.ובאשר אדם מאמין בתיקון נפשו בלבד הרי עוסק הוא כל היום בלמידה בתרומות בתענית ובתפילה. לבטח חורבן הגוף מתרחש! ועל כך נאמר במסכת אבות אם אין אני טועה:"שנא את הרבנות אך אל תפרוש מן הציבור". באותו עינין ובזוית מעט שונה, תענוג הגוף המתבטא ב'חיים משוחררים' על כל פניהם בוודאי צער הנשמה, שהנשמה חשה כי הנפש אשר בגוף לא מעריכה נכונה את פנימיותה הדגולה והאינסופית.

ותענוג הנשמה הלא הוא צער הגוף משמבין האדם שהוא גם גוף וגם נפש וגם נשמה ובאשר בוחר בנשמה רבים המקומות והבילויים אשר לא רק שלא מושכים את היצר אלא שהאדם בדרגת נשמה מבעוד מועד מודע לאי התוחלת שבבילויי סרק. הבה נעבור לשני פתגמים מאת רבי יצחק אברבנל ע"ה: "כמו שהגוף מצטרך אל המזון דבר יום ביומו, כך הנפש תצטרך אל שלמותה תדיר" ולכן נודה לכל חוגי האומנויות למיניהם כגון קארטה, ריקוד וכו' שישנו דגש כלפי הנשימה ותחושת האדם את עצמו ואת הסובב אותו. ואף עינין שלא מספיק לו לאדם בית יפה וגינה מטופחת ועבודה מענינת ללא אהבה וביטחון באהבה חיי כלוב זהב מתקימים. הפתגם השני: "אין הקב"ה חפץ במעשים החיצוניים הטובים, אם לא יתחבר בהם זכות הנפש וטהרתה." ועל כך נאמר שאפילו והעולם במה וכולנו שחקנים אז שחקן טוב מחובר לתפקידו ולא עסוק בלזכור את הטקסט...

שחקן טוב ניהיה הדמות וחובר לעלילה והטקסט ניהיה מעיין נביעה בראשיתי. והוא ניהיה מצליח ומכובד וזוכה לבחור את הסרטים בהם ישתתף בעיקבות קריאת התסריט מבעוד המועד {לדוגמא ג'וני דפ}. בזכות העובדה שהלילה כבר פה . הערב מסתיים בחצות ואזי מתחיל הלילה וזה זמן של שדים ודינים ועוד כל מיני דברים שאין אנוכי בקיאה בהם עדיין. בע"ה מה שאצטרך לדעת אדע, ונאמר אמן. ולכן: נקשיב לרבי יוסף זבארה ע"ה "השינה- מנוחת הגוף והנפש יחד". ונשכיל ממילותיו של רבי חייקל מאמדורה ע"ה "בלילה, כשהנשמה מחוץ לגוף, אפשר לה לראות יותר מביום –והוא החלום". אשמח לקבל תגובות הארות הערות ובלי נדר מבטיחה לענות ולהגיב בהתאם, אמן. קטעי הפתגמים במופיעים במאמר נלקחו מספר "פתגמים נבחרים", הוצאת "מישור" בע"מ מבני ברק תשנ"ז, מלוקט ומסודר לפי ערכי המוסר בידי נ.גרינבוים

<!--Session data-->