קטע זה הולחן מתוך אהבה, הוא מחולק לכמה רבדים ומסוגנן באופי ג'אזי קאנטרי ומלודיות אוריאנטליות ועכשיות לאור מלודיה שניה שהיא הרוח, האמונה שמרוממת יצר לב האדם {אשר לצערנו הוא רע מנעוריו אך לא מיצריו ומידותיו} אל האדם היהודי הישראלי המתפתח.

כאשר החלטתי לכתוב את הקטע הבנתי שעלי לקחת כמה מודלים ותבניות וליצור רובד יצירתי ורבגוני שכמה שיותר ישקף נפשי הרוצה להתהוות לפרוח ולהתפתח לאין סוף ברוך הוא. בזכות חוסר רצוני לצאת ברבים ולהתמודד במרדף האין סופי של ניסיונות ההצלחה ברבים מול אומנים רבים תחרותיים יצרתי לי מגרש ביתי פרטי לכל אוהבי היצירות באינטרנט. לא כל אמן חובה לו לצאת ברבים ולפרסם עצמו על תקן גיטריסט אמן מהמניין. 

הקטע נכתב מתוך הקשבה ללב האדם ורצון הנשמה, כל צליל הוא אומנות, אומנות מלשון - אמן. חלקתי הקטע לכמה צדדים, קופצני, גא'ז, בלוז וכו'. בשנות האימונים בצעירותי מצאתי עצמי מזניח כמעט לחלוטין את אחד התחומים שאהבתי שזה החלקה מקצועית בסקייטבורד. ושארז נץ האגדי מכר לי בחנות "כ.ז" גיטרה סאמיק ב 400 ש"ח כבר אז ידעתי שברצוני לכהן כיוצר מקורי להוויה.  מרבית שנות צעירותי לא יצאתי מחדרי כלל, כל הזמן היה בי תחושה שברצוני ליצור מתוך הנשמה, מפנימיות וההפך מהרגיל. המבנה הרוחני המהפכני ראקציונרי בצעירותי עזר לי בגיבוש דרך וסגנון אימונים שונה מהרגיל, לא בחרתי בלמידת קטעים כגון שאר תלמידי הגיטרה, לא רציתי לשמוע מוזיקאים, רק חפצתי להקשיב לאין סוף.

מי שחפץ ליצור אמנות מהלב עליו להתחבר דרך לימוד קבלה ותפילה לאין סוף, תמיד דגלתי שלא כל יוצר חייב לצאת ברבים, לא כל אמן חייב את הקהל, נושא זה והבנתו הפסיכולוגית עמוק מאד, אישית לאחר שהלהקה שלי התפרקה (באקסייד) לא היה בי רצון להמשיך עם אחרים. הרגשתי שלא באתי לעולם למען יצירת מוסיקה בלבד, הרגשתי שיש בי רצון לתרום במקומות רבים ומגוונים מעבר לכתיבה יצירתית ונגינה. היום אני שלם בדעתי ושמח בחלקי. הגעתי למצב של מקוריות בזכות ההבדלה, על ידי יציאה מגדר הרגיל, דרך ביטול והקשבה לעומקי ההוויה של נפשי.