זה היה המפגש השלישי של תומכים ומחזקי צבא ההגנה לישראל בעקבות משט "השלום" , הם התאספו בפינה של כיכר רבין לשעבר כיכר מלכי ישראל ובין גדר שמפרסמת את שבוע הספר מצד אחד וקרוב לכביש סואן המכוניות הם עמדו,רובם צעירים וצעירות שואלים היכן המארגנים? מי יכול לארגן עוד דגלים? וכבר בפינה נמצאים אנשים שרושמים שלטי-תזכורת מן ההיסטוריה כדוגמאת שואת הכורדים בידי התורכים, ואז נשמע קולו, מדבר חזק בלי לצעוק בלתי ניתן להתעלמות והוא אומר "ומה אם המשלחת הכי גדולה שנשלחה מישראל לעזור ברעידת האדמה?" בוגר וזקוף ניצב איתן הוא מאגד את הקבוצה , מרומם את רוחם מחזק את נפשם הוא מגלה את שיודע שחשוב! עד כמה חשוב המושג  'אחדות' ומימושה. והנה מתוך שבר הכאב אשר חשנו אנו לחיילנו המוכים שהם הגיבורים שלנו אשר בצעו את משימתם בנאמנות , סיכנו חייהם למעננו! דבקים למוסר היהודי. אני נזכרת במילותיו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ע"ה  שהיה רבה הראשון של תל אביב שאמר בסיפרו הנקרא "אורות" "...כל כך מחובר הוא רוח ישראל ברוח אלהים, עד אשר אפילו מי שאומר שאיננו נזקק כלל לרוח השם, כיון שהוא אומר שהוא חפץ ברוח ישראל הרי הרוח האלהי שורה בתוכיות נקודת שאיפתו גם בעל כרחו." והנה מגיע היום בו ניתן להתאחד ללא הבדלי אמונה , צד במפה הפוליטית או מעמד אקונומי- לכמה זמן אנו שרויים באחדות , חשים את האחד! שואל הנער בסרטון לגבי אותה האחדות, שואל הוא את גיא זלמנוביץ איך יתכן שהוא קורא לאחדות בעוד 3000 אנשי ישראל הפגינו יום קודם לכן בהתרסה למבצע הישראלי! אז תגידו לי אתם היש מדינה שרבים בה הדעות כריבוי הפנים? הרי מדינה שמרכיביה כה מגוונים ושונים וחשוב לציין אף משתנים היא אשר בהתקרבותה לשלום פנימי תוכל ותצליח להשפיע רב טוב על כלל העולם . ישראלי שלא מאמין באלוקות ומאמין בישראליות- מקננת בו אותה שלהבת יקרה שבזכותה ניתן להבחין ביהודי בעל היעוד שעל מנת להגשים מטרת יעודו -שלום עולמי, עליו ראשית כל להצליח בשלום עם אחיו! השלום עם האח יקרב את השלום עם העצמי . אך עד שנגיע והיננו בדרך ,כיהודים - נאמר דעותינו, ניהיה בעלי דעה נשאף לעזור לאחינו ונפיל את החומות שיצרנו עם אח נוסף שלנו בשביל לחזק אחד את השני בעתות של מצוקה. ואנו עם ישראל לומדים בדרך הקשה שוב ושוב שהחיים "אינם פיקניק"!לא אוהבים אותנו מחוץ לארץ מצד אחד ותולים בנו  תיקוות גדולות ומשונות מצד שני!, גיא  זלמנוביץ מזכיר בשיחותיו כי"בני אדם מפחדים מהטוב, בורחים מהרע"  התיחכום העדין המזכיר את הגבול הדק מטלטל את השכל לכדי התעוררות, פגשתי בן אדם בעל רטוריקה מופלאה, רגישות ויכולת הבדלה קפדנית בין טפל לחשוב.אני מבינה שבשנת 2010 מונעים רבים מאיתנו מעוצמת רגש שמכה ומסמא. שתסכול ותחושה של בזבוז זמן על ידי המערכת מטריד את הוויתינו! הבה לא נתעלם! עלינו להשאר לפחות בקו של המים על מנת להביע דעתינו ולהיות שותפים משפיעים!

אני תומכת בתל אביב שלי. כי לגיא זלמנוביץ יש שכל של איש גמרא ולב של זהב הוא אומן יוצר מוסיקלי ועלה נפל וקם שוב מכלי תחבורה מעניין ושמו סקייטבורד מספר רב של פעמים...