שלום רב, כעת נדון אודות סודות היצירה וכתיבת מוזיקה, לא משנה איזה כלי, אנו דנים בנושא הרוחני תחת ההגדרה האלוקית לאור הקבלה הלוריאנית (האר"י הקדוש).
כמו כן, תחילת רצון היצירה מגיעה ממקום של חוסר סיפוק, רצון להשלמת מציאות, נאמר כעת - מחסור. האומן יוצא ומרחיב דעתו מתוך התבוננות, צורה ראשונית ליצירה יוצאת מתוך שכלתנות לצד בניתמודלים קימים של צורות ותבניות מוזיקאליות שונות. נאמר סולמות, אקורדים, לצד תאוריה ולימוד ההרמוניה, עכשיו נצרף לזה קצב ולכשבסוף טכניקה ונקבל כלים לשם הגשמה למען בורא. אדם קיבל מתנה ורק לקונה הוא יחזירה, אך מתנת היצירה המוזיקאלית גם לשאר הסובבים הוא פתוחה. הבורא מעניק לנו האומנים לתת, משמע חסד וגמילות חסדים דרך הצליל. כל הזמיר נשמע, אלוקים נותן לנו להרגיש ליבו של אדם אחר דרך צליליו וכך מתרחבת התודעה האין סופית מקצה לקצה בין מקום למקום, איזור לאיזור, ארץ לארץ וכמו שמגשמיות זה מתרחב כך גם ברוחניות.

בישראל ישנם להקות רבות ואומנים מרובים מכל הסוגים ורבדים, אני פונה לגיטריסטים יוצרים, אך המודל מתאים לכל אומן באשר אומן לשם שמיים. שאנו בונים מודל מתוך מגמה התאוריה, הרמוניה או טכניקה לצערי ושמחתי מודל זה קטן באיכות הרוחנית. לבנות קטע מתוך טכניקה לצד השכלה מורחבת בתחום זה יצירה לא לשם שמיים. אומן לעניות דעתי חובתו ליצור למרום, כל צליל שיוצא בידיו הקדושות חייב להבין את ה -בינה, את דרכי ורצון היצר הפנימי שפועל ומתרומם למען יצירת הצליל, הקול הקורא לאחר להתעורר, לקדש מעשייך, להנציח מציאות מתוך אהבת הבריות, ואז מתוך המרחב האין סופי יתדגל ויתקדש ויתרומם ויתנשא תפילתו מתוך - היצירה.

כל פעם אשר אנו לוקחים כלי ונותנים בו יראתנו מתוך אהבתנו האין סופית לאהבת הצליל, הנגינה, יצירה ופוריות האומן להבנת הכיצד והיכן מבחינה אלוקית אנו נמצאים. כעת נבין שלחשוב מוזיקאלית ולהגות צלילים בראשנו זה נמצא בעולם...